ימי הדלתות אוקטובר 29, 2009
Posted by noyrotbart in חמש הכי.2 comments
לפני הכול
בעשרת הימים האחרונים סיימתי את חובותיי לגברת בחוות הכלבים באנונטקיו, והדרמתי לישראל הקטנה , ב Faxe ladepladts , שעה דרומית לקופנהגן, במה שהיה שליש המסלול שלי בטיול האופניים וסביבה מוכרת ואהובה במיוחד ( החוף המזרחי של דנמרק ) . אני נמצא כעת בתחילתו של השבוע השני למכירות ציורי השמן .
שיר לשמוע בזמן שקוראים
אוקיי , לא שיר גאוני . אבל השפה הדנית תמיד עושה לי משהו
חמש מסקנות ראשונות לגבי העבודה
- זאת הדרך הכי פשוטה שאני מכיר לעשות את מה שבעצם רציתי לעשות תמיד . לשבת עם זרים מוחלטים בבית שלהם לשעה , עם קפה , לשמוע על החיים שלהם ועל המדינה שבה הם חיים. לספוג השראה ולייצר אחת שכזאת .
- קל מאוד להשתמש בכלים לא ראויים בכדי למכור ציורים וכמה שיותר (כמו לספר סיפורי כזבים על מקור התמונה , או ל"דחוף" תמונה ללקוחות ) , ולי קל מאוד להבין איפה הקו שלי עובר בכדי לשמור על המוסריות שלי. ההדרכה שאנחנו עוברים וההסברה שקיבלתי לא מעודדים להשתמש בכלים שכאלה , ואף הולכים נגדם . אבל בפועל אני חושד שבפיתוי שעומד בפתח יש כח שקשה לעמוד בפניו בנסיבות הרגילות של הגעה לעבודה כזאת . לזכות ראש הצוות והחבר'ה פה יאמר שהם מכבדים את זה ואני מניח שכל עוד אשמור על מכירות סבירות , זה לא יהווה בעיה .
- אני מוצא דימיון רב בין עמידה בדלת ושאילת השאלות הראשונות לבין תפיסת "טרמפ לחץ" . למי שלא מכיר את המושג , שוו בנפשכם חרד"לניק מגיח ברמזור , דופק אפרקדן על חלון הרכב ושואל בעדינות אם אתם מגיעים ליוקנעם , בשני המקרים יש הצעה שיש בה מן הלא לגטימי מבחינה חברתית , והרבה כיף והזדמנויות שונות משני הצדדים , לעניין מצד נותן הטרמפ (או קונה התמונה ) .
- אם אני ממשיך את קו המחשבה הזה . המסקנה שהייתה לי בטרמפים בנורווגיה עוזרת להפליא גם כאן , בטיול הטרמפים השתדלתי שלא לשנוא את מי שלא עצר טרמפ, מהרגע שבו התייחסתי לצד של הנהג ולסיבות שלו שלא לעצור , החששות והפחדים בשילוב אי נוחות וכולי . פה זה אפילו ממש קל כי אני לא הייתי עונה למוכרים מדלת לדלת אז בחיי שקל לי מאוד כשאומרים לי "לא תודה " , או אפילו "אני מזמין משטרה , לך!" (קרה פעם אחת , ומיד אחר כך צחקנו אני ושני מארחיי לשעה קלה על כוס קפה בבית הסמוך על הזקנה הנוירוטית )
- אפשר לעשות כמות אדירה של כסף בעבודה הזאת , את העמלה אני קובע עצמאית בהתאם לשיקולים שאני עורך , והציורים בהחלט באיכות ראויה . מצד שני , זה עוד יקבע במהלך התקופה והעבודה ברמה העקרונית לא מתאימה לכל אחד לדעתי
חמישה ביטויים ש"רצים" בדירה
- "כססף, כססף!" , נאמר עם ס' נחשית , הפנייה לבעל החברה שחומד לצאן
- "מעמיד לי את הזין , אחי" ג'ניה מפליא בהליכות ונימוסים
- "הדס פישר היא מכונת כסף " , הפנייה נוספת לבעל החברה , שמעריץ (ככה"נ) מוכרים נחושים במיוחד
- "לפרק לו את הבית" ביטוי שקשה לי איתו אבל הוא משעשע , כשאתה מרגיש שתוכל למכור פה מספר עצום של ציורים .
- נוי סאן – הכינוי החדש שלי , לעיתים גם "נוי סאן הדני "
חמישה מהמוכרים שאיתי בבית
- אייל – אילתי עם הבעת פנים רפוייה שמכה את התחזיות המוקדמות ומתגלה כאדם עם לב של דובון אכפת לי והומור נמוך ומבעית באותה מידה שהוא גאוני בעיני .
- ג'ניה – חבר של אייל מהבית , מזכיר לי מאוד בחור בשם מתן שהיה מסתובב אצלנו בשכונה , ים של כישרון וחריפות שמסתתרים מאחורי אישיות שנבנתה בילדות קשה , כזאת שנחצבה עד שהייתה מוכרחה לההיפך לסלע מדרוני ומחודד שהצורך להבעה ולתשומת לב , יוצר מוכר בחסד , קוסם שמפליא גם את חדי העין , ובעל פה של מוכר באסטות שאישתו עזבה אותו לטובת ערבי מהמשולש .
- לולו ונוגה – זוג מעמק יזרעאל שמנסה להרגיש שלא מכר את עצמו בארבעת החודשים שבהן עבד פה , הם עוזבים היום וחבל לי כי השיחות איתם זרמו , מאידך מתברר שזה לפי שעה בסדר היות ואני מצרף אותם ל Couch surfing ואני מרגיש שטוב להם לא להיות פה יותר .
- מארק – אסטרו פיזיקאי לעתיד שנכון לעכשיו הוא מוכר בעל יכולות רטוריות לא חריפות במיוחד , מה שמונע את הפיכתו לכזה שמרוויח . בנוסף , מישהו נתן לו את הקול של אלוהים.
- מקס- גם מהעמק , מוכר כבר שנה וחצי ציורי שמן ונראה שכבה אורו ברמה הכלכלית . הוא מתקשה שלא לשנוא את העבודה וזה כואב לראות בחור כל כך נחמד מתמודד עם דברים שכאלה .
חמישה דברים כיפיים שבכל זאת הצלחתי לדחוס בימי ההאסקי
וגם הספקנו לארח COUCHSURFERS
- נסיעה על אופנוע שלג
- חטיבת עצים (סופסוף!)
- אהבה ללא תנאים לפרינסס , כלבת העל של החווה
- ההבנה שאני רוצה לעשות Ski bumming ( עבודה זניחה והרבה סקי )
- הזוהר הצפוני
חמישה דברים מעניינים לגבי קירונה (העיר הצפונית בשבדיה שבה התארחתי ליומיים )
- רוב התושבים עובדים במכרה העצום שלהם , שמצידו מספק למדינה בערך מיליארד דולר בשנה
- הסאמי שהביא אותי בטרמפ לשם סיפר שהם שוקלים להזיז את כל העיר כמה קילומטרים לכיוון מזרח , מפני שהם רוצים להמשיך לחצוב את הנחושת בזווית לתוך הקרקע של העיר
- מעט הסטודנטים שנמצאים שם( אין אוניברסיטה כמובן ) לומדים חינוך לתיור חוץ ומכפילים בערך את מספר הצעירים מגיל 20-25 בעיר . המארח שלי יואקים לקח אותי למסיבה בערב היחיד שבו הייתי שם שהזכירה במשהו כמה סצינות מ Fucking amal
- אתר הסקי שלהם נפתח ביום שבו הגעתי , אך למרבה הצער ולחוסר המודעות לא טרחתי להביא את הסנובורד לטיול שגילה את פלאות האתר
- תופעת בימבה (היכולת לראות המון פריטים של משהו שיש לך , כמו לחפש חיפושית בכבישים ) הראתה שיש שמונה מכלאות האסקים באיזור .
עתיד נראה לעין
העבודה הזאת קלה בעיניי וכיפית וריווחית אבל הבעיות הלוגיסטיות (ובעיקר תנאי המחייה שנגזרים בשעה שחיים עם ישראלים אחרים בני 23 , על אי הסדר האינהרנטי שלהם ) ובעיקר התאווה לשלג גוזרים את התוכנית הבאה . יצרתי קשר עם אתר סקי בצרפת שאליו כנראה אלך להתנדב החל מתחילת דצמבר , אבל לבנתיים אני נהנה מאוד לדבר עם אנשים , להרוויח כסף נדרש ולהתענג קצת על היכולת החדשה שלי לקבל סיטואציות חברתיות בקלילות . אה , כן , והיום אני בקלן!
זהו , אני יכול למות עכשיו
אוקטובר 11, 2009
Posted by noyrotbart in חמש הכי.add a comment
קצת תמונות
לפני הכול
השבוע וחצי האחרונים עברו עלי בהתחבטויות על מצע ניקוי חרא והאכלה מאסיבית של שמונים הכלבים בחווה של אנה ופאסי . להחלטה הסופית לעזוב הגעתי אחרי שהרגשתי שמעבר לקשיים הרצויים בהחלט של קור , קושי, כסף ולוגיסטיקה יש קושי חזק יותר שלא רציתי לעבוד איתו . לא הרגשתי סיפוק בכלל . הכלבים יפים מאוד , וחלקם חמודים ומתקשרים , אבל החוויה עצמה לא היה בה די בכדי להפעים אותי בסופו של שבוע .
אמרו את זה קודם לפני , קר פה !
השיר שעשה לי את השבוע
ושימו לב למחווה המדהימה של בק
העתיד השבועי
אסיים את העבודה כאן בשישי ובשבת אסע לקופנהגן למכור ציורי שמן מדלת לדלת כדרכם של הישראלים . אני מקווה להרוויח מספיק בכדי לטוס לאיסלנד ולהשלים את המעגל , ותוכנית נוספת שעולה בי כרגע היא לעשות את חג המולד אצל משפחת הורגבי בטראנוס . עתיד נעים ומערסל בהרבה מהעתיד הקשוח שיעדתי לעצמי כאן . מצד שני , יש לא מעט התמודדויות שאני חוזה בציורי השמן .
ספר טוב שקראתי
יונים בטרפלגר – כמה אנושי סמי מיכאל ! כמה בן אדם יכול להיות בבן אדם אחד . סיפור על בן להורים ניצולי שואה שמגלה שהוא בן של פלסטינים שנטשו אותו ב 48 . נזכרתי שאנחנו שם יחד ,ושלא יעזור כמה שלא מסתדרים , בסוף , יש אנשים טובים משני הצדדים ויש גם חלאות . קל לטפול את המאפיינים של ה"אויב" במאפייני החלאות , וסמי מיכאל לא מנקה את הערבים בשום צורה מדמויות שכאלה , ובמינון שפשוט נשמע נכון .אני עדיין מתפעם מהיכולת שלו לצייר תמונה שהרגשות בה מדוייקים ועם זאת , אין בהם חדות .
טמפרטורת שיא
טוב ששאלתם . מינוס עשרים ושלוש , והשלג התחיל כאן בסופה , חשוב להזכיר שכל יום , כמעט כל היום אני בחוץ . זה בהחלט מלמד משהו על חיים בקור . היום הממוצע עובר ממינוס עשרים למינוס ארבע וחזרה . השמש מטריפה , והשלג יפה במיוחד . לצערי , כנראה שלא אראה בגיחה הזאת את האורורה המיוחלת .
חמישה דברים שלמדתי על לחם
במהלך התקופה שלי , הכנו אני , הנריק ולורן (שני המתנדבים שנשארו ) לחם מדי יום .
- צימוקים עוזרים לכל לחם
- שעתיים בבוקר,לבד, הן זמן מעולה לחשוב
- קשה לעשות לחם פריך
- מתכון טוב הוא כזה שמתעצב בידיים עם כל לחם שעובר , ניסוי וטעיה
- הוכחה :
בקרוב בישראל , או בגרמניה
חמישה דברים שלמדתי על האסקים :
- יש להם אופי יחודי מאוד . חלקם ביישנים , חלקם אגרסיביים להחריד , חלקם ממש אפשר להגדיר כחארות ויש כאלה שנעים איתם מאוד
- אין הרבה קשר בין היכולת של כלב לאכול למשקל שלו . הכלב הכי רזה אוכל בערך פי שניים אוכל ביום מהכי שמן .
- הם מרגישים אותי . הם יודעים מתי אני שמח או עצוב , קצר רוח או רחב לב .
- אין קשר בין מידת האגרסיביות או הגודל של כלב ליכולת הסחיבה שלו . ההאסקי "מלך המשיכות" והמוביל בקבוצה החזקה הוא אחד הקטנים במלונות .
- מתחת לגיל שנה יש להם יכולת נדירה לרוץ כל יום , כל היום .
היסקי , הכלב הקטן והחריף
חמישה דברים שלמדתי על בשרי לגבי עבודה בחווה :
- זה אף פעם לא משעמם . תמיד יש משהו שצריך לעשות ובלי זה לא שורדים את החורף , אנחנו עובדים על ניסור העצים בכדי שיהיה לנו חימום . פשטות כמעט דבילית שמרדדת את החיים למה שכנראה הם נועדו בשבילו , סוג של הישרדות .
- כלי הרכב הם התענוג הכי גדול בכל העסק הזה , אני מקווה שירד עוד שלג ויצא לי להיות על אופנוע השלג .
- לחפור זה קל , לחפור באדמה קפואה זה כמעט בלתי אפשרי .
- טמפרטורת גוף היא עניין דינאמי לחלוטין .יצא לי לקפוא עם ארבע שכבות ויצא לי להזיע עם שתיים באותה טמפרטורה . ידעתי את זה , אבל עכשיו אני , איך נאמר , יודע את זה ממעשה .
- השמש חזקה בהרבה כשיש שלג מסביב .
כלי כיפי מאוד
הגעגוע השבועי
לא רץ ...
ריצה – ניסיתי ריצות בוקר , העניין הוא , מינוס עשרים מעלות . לא קונה .
