ינואר 15, 2010
Posted by noyrotbart in חמש הכי.add a comment
לפני הכול
טור לא קל ב'.
בשלושה השבועות האחרונים ביליתי בהמבורג , אנסחדה ועכשיו במאלמו . בהמבורג עבדתי שבוע בתור סוכן , ומכרתי 25 ציורים ,שיא אישי שלי . באנסחדה פתחתי מחדש את הצוות רק כדי לסגור אותו שבועיים מאוחר יותר ובתחושה שאין לי דרך של ממש לעשות את התפקיד הזה , ובמאלמו אני מבלה עם הנריקה , הגרמניה שפגשתי ברכבת בדרך מקופנהגן לקלן .
שיר פתיחה
חמישה דברים שלא חשבתי שאעשה בתור ראש צוות
- אצרח על מישהו לעוף לי מהאוטו – בתחילת התפקיד הייתי אמור לקבל שישה אנשים , קיבלתי את אביתר ואת ניתאי . שני חבר'ה מלאי מוטיבציה וקצת רגשניים לכל הכיוונים . ניתאי היה בחור עם פוטנציאל אדיר שלא ידעתי לנתב ,ואביתר הוא בחור מלא אנרגיות שהצלחתי לשרוף איתו כל אפשרות הגיונית לתקשורת . הטמפרטורות עמדו על מינוס חמש בממוצע ולעיתים היה נדמה שקשה להיות בחוץ . ביום הרביעי של הצוות הגיע בחור מבלגיה לנסות את העבודה (ועזב אחרי יום ) ואביתר חנך אותו . הבעלים וראש האיזור לא מוכנים לשמוע על אנשים שמפסיקים לעבוד כי קר להם , אז מצאתי את עצמי צועק על אביתר שיעוף לי מהאוטו . אוי אוי אוי .
- מתבאס על מכירת שני ציורים ענקיים- אותו אביתר הביא אותי לבית שבו התבשלה מכירה לא קטנה , ובאיזשהו שלב , הבעלים של הבית התברר כחתיכת איש עסקים פסיכי לחלוטין שהוריד לנו כל פיסת רווח מהעיסקה . יצאנו משם עם הרבה כסף לחברה ומעט כסף לאביתר .
- משאיר שני אנשים רעבים – ביום האחרון לעבודה הייתי צריך לפרפר לא מעט בכדי לסיים את חובותי , ולא היה אוכל בבית . כשחזרתי בערב , התחוור לי שלחבר'ה לא היה מה לאכול כל היום .
- יושב בבית קפה בזמן שהצוות שלי עובד עם המסגר – בשבוע הזה צירפו אלי בחור חביב במיוחד שאת שמו אני לא זוכר כיוון שקראתי לו ג'ינג'י . הוא עובד בחברה כבר שנה וקצת בתור מסגר ולא הייתה לו את השרידות הנדרשת כדי לעמוד בקור . רוב הזמן הוא היה איתי באוטו , או בבתי קפה . הרגשתי נורא עם זה .
- חושב טוב טוב מה לכתוב פה – בעודי כותב , עוברים לי דברים שעשיתי שאין סיכוי שארשום פה מפאת סכנת הנזק של ורטיגו מולי , קוראים יקרים , אחזור לפינה הזאת בעוד שנה.
חמישה דברים שלמדתי מהתקופה בכלל
- אני לא אוהב לנהל אנשים ולחיות איתם . זה פשוט לא עובד לפני שאנהל בפעם הבאה – אוודא שתנאי המחייה שלי טובים מספיק בשביל להישאר בראש צלול
- בתקופה הרעה הזאת , לא צילמתי או כתבתי כמעט בכלל . נדמה לי שאני כותב רק כשהבלאגן חולף , שאני יוצר רק שיש אצלי סדר . לא כך חשבתי שאומנים יוצרים .
- ההולנדים הם עם ישיר והזוי למדי .
- בתקופה הזאת לא רצתי כמעט בכלל , אין לי ספק שזה השפיע על קבלת ההחלטות שלי לרעה . בנוסף , מתוקף הישיבה המרובה באוטו אני מתמודד עם כאבי גב עזים למדי , אני מקווה שאצליח להחלים מזה בצורה חלקה
- ארבעה ימים לפני העזיבה שלי הגיע בחור בשם איציק לצוות . בחור חמוד ורציני מאוד שהיה לי כיף גדול לעבוד איתו . הוא היה עצמאי , מגניב ואינטיליגנט והשאיר לי את התחושה שעם אנשים טובים קל לי לעבוד .
חמישה דברים טובים שבכל זאת קרו בתקופה הזאת
- הפגישה עם דוד – אני ודוד מזגזגים אחד עם השני באירופה כבר לא מעט , נפגשנו בשבדיה , בציריך , בישראל כשהיינו שם יחד ועכשיו בהולנד , בעת שביקר באמסטרדם עם חברתו בסילבסטר . כמעט בכיתי כשראיתי אותו שוב . נראה שטוב לו עם חברה שלו ומדהים אותי לראות את המרחק שהוא הלך בתור איש חברתי .
- הצלחתי לאהוב כמה מהסוכנים שלי . זה היה לי חשוב . וגם את ניתאי אהבתי
- לפני המפגש עם הצוות ביליתי יומיים בבילפלד עם הנריקה והצעתי לעבור לגור איתה לחודש הקרוב . מה שהוליד את ההווה הנוכחי שלי , ממנו אני מאושר למדי.
- רשמתי עשרים איש ל Couchsurfing . אני שמח לקדם את הרעיון הזה . הוא גאוני בעיניי ואני אשמח לשמוע מאלה שהצטרפו בעקבות קריאת הטור שלי .
- הרעב שלי ללימודים גדל באופן אקספוננציאלי . עכשיו אני מחפש תוכנית לימודים כמו טורף.
חמש מסקנות לגבי העולם המודרני
- אני מרגיש כבר די הרבה זמן שהעולם המסחרי חי על אינטרוול , נקרא לו האינטרוול המערבי. מוצר שעולה יורו ליצור במרחק כמה אלפי קילומטרים נמכר במאה . הדבר המוזר הוא שאחרי הכול לא מדובר ברמאות אלא באטמוספרות כלכליות שונות. אני לא יודע אם אני מרגיש בנוח עם קיומו של האינטרוול , אבל לקנות ציור ב 15 יורו ולמכור אותו ב 120 לא נשמע שונה מלקנות נעל בחמישה יורו ולמכור במאה .
- יכולת ההחלטה של אנשים שונה מאוד ממדינה למדינה , אבל היא בהחלט מאפיין מדיני . כמו כן ,אני שם לב שככל שאני מציג עמדה ברורה יותר לגבי מה צריך להיות בבית , כך דעתם של האחרים מתבטלת אל מול עצמם .
- לעיתים , אני מרגיש שכדאי לי להעלות את המחיר בכדי שהציור ימכר . זה בערך ההיפך ממה שחשבתי על איך שעסקא נראית .
- השיטה שלי למכור השתכללה כתוצאה מלמידה של שלושה "טריקים" במיוחד . מעניין אותי לדעת כמה ידע בלום נמצא בכל מוכרת בגדים בקניון לגבי אופי האדם.
העתיד הנראה לעין
עליתי על סטוק של ציורים ובחודש הקרוב אמכור אותם בדנמרק או בשבדיה, אחיה עם הנריקה פה בשבדיה ואהנה מחיים סדירים לקצת זמן. בנוסף מצאתי היום תוכניות לימודים מעניינות והגשתי אליהן מועמדות בשבדיה , הלימודים מתחילים באוגוסט . כיופאק.
ראש צוות , א' ינואר 13, 2010
Posted by noyrotbart in חמש הכי.add a comment
שלום וסליחה על העיכוב .
בחודשיים האחרונים כתבתי פוסט אחד ולא פירסמתי . לא הצלחתי להרגיש שאני רוצה לספר את הדברים האלו , עכשיו אני מרגיש חובה מול מי שאני להוציא את הכול החוצה .
מחר אפרסם את טור ההמשך , בינתיים , הנה הטיוטה שנכתבה לפני חודש .
חמש הכי . ראש צוות כושל בן כושל
לפני הכול
בחודש האחרון תפקדתי בתור ראש צוות בהולנד , ( או ליתר דיוק, עיירה ציורית בשם נורדייק ליד אנסחדה ) בציורי השמן . לאחר חודש סוער ביותר מבחינה בינאישית בו עזבו שמונה אנשים את הצוות החליט מנהל החברה ,עדי, לפזר את שלושת המוכרים הנותרים בין הצוותים , לתת לי לחסוך קצת בתור מוכר בעשרת הימים הקרובים בהמבורג , ולהביא שישה אנשים ביחד לצוות החדש שאפתח בתחילת ינואר .
האנשים שחלפו בצוות בחודש זה :
אלון צור- בחור בן 39(!) שהחליט לחסוך כסף והגיע חסר אנרגיות לחלוטין . שמו השני היה אלון "מיציתי " שכן בכל שיחה עימו עלתה הסוגיה "חיי אלון צור , לאן?" בחור אבוד למדי שבילה שלוש שנים , החל מגיל 36 , בהודו , ועכשיו גילה את החיים הקשים מחכים לו מעבר לפינה . אלון עזב אחרי שלושה שבועות את הולנד
דימה ומשה – זוג תמוה ברמות קשות , משה הייתה בחורה חמודה מאוד ועם דימה היה לי קשה . הם מכרו ביחד 10 ציורים בחודש שלפני בחברה אחרת (לשם ההשוואה , זה לקח לי שלושה ימים להגיע ל 10 ציורים ) וציפו ללמוד את הקסם . היה לי נורא איתם והם נטשו אחרי שבוע וחצי ביחד עם
סיוון – בחורה בת 22 , אינטילגנטית באותה מידה שבה היא מחפשת צרות . היה לי קשר גרוע איתה והיא נטשה ביחד עם דימה ומשה .
מקס – לקחתי איתי את חברי מקס לצוות והוא היה ברכה של ממש , בחור שקול , מגניב ובנאדם שנעים ונוח לעבוד איתו . הדבר היחיד שהיה קרן אור בשבילי ברמה האנושית בתקופה הדי מקוללת הזאת
אלון הלפרין – הגיע מהצוות של דימה ומשה , בחור חמוד שלא ידע איך לאכול את הקור והלבד של העבודה. הייתה לי אמונה ביכולת שלו לעשות את העבודה אבל כנראה שהוא היה במהלך משבר אישי כי הוא הגיע מפורק . נפרדנו ממנו אחרי שבועיים .
שלי – מוכרת עגלות לשעבר , בחורה מקסימה שהרימה את הצוות , ולא הצליחה למכור או להתמודד עם הקור , והיה לי חבל מאוד.
גלעד- עוד יבוא אישי מצוות קלן , מוכר יציב ובחור טוב שבגלל שהייתי ראש צוות גרוע לא הצליח למכור במשך שבוע , וחזר לצוות הקודם שלו .
ליאב- שילוב בין רוחניות , מטריאליזים קשה עיניים עם עוצמה יוצאת דופן ואופי עקשן הובילו לכך שלא הצלחתי להביא את ליאב לעשות את העבודה שלו , וחבל לי על התקופה שהוא ביזבז אצלי .
אדם ועדן – שני בני דודים מקדימה , אדם מגיע ממשפחה טחונה שעשתה את הכסף שלה בארה"ב ועדן נראה כאחד שעובד את דרכו בחיים . עדן נשבר מהקור אחרי יומיים ואדם ממשיך לעבוד בצוות אחר , נראה שיש לו עתיד בעסק.
חמישה רגעים שיזמינו תובנות עתידיות שהגיעו בתפקיד
- הרגע שבו נופל האיסמון לגבי חוסר העצמאות המטורף של הישראלי הממוצע . שמתי לב לזה בתור מוכר , אבל בתור ראש צוות זה ממש בולט. ישראלים מרגישים בחו"ל כמו במלכודת לא נגמרת .
- היום הראשון , מגיע לאיינדהובן עם הרכב ששכרתי לפני שעתיים כדי להתחיל לתקתק את העבודה הלוגיסטית הכרוכה בהקמת הצוות , ולגלות שהגיע אלי בחור בן 39.
- לפטר מישהו , ולהגיד לו בשיא הקול שהוא הגיע לעשות כסף , ועכשיו משנכשל הוא חייב לחברה 350 יורו על הוצאות שונות .
- להיכנס לבית של מישהו שמבקש עזרה עם ציורים גדולים יותר והנחות , ולגלות שאני פשוט לא יכול לעשות ממה שהוא יצר שם מכירה .
- להרגיש את כובד האחריות על החיים של אחרים .
חמישה רגעים משמחים בתפקיד :
- כשאדם רק הגיע חשבתי איך אני מעיף אותו , הוא היה נראה לי ערס קלאסי . עם הזמן המועט שהיה לנו ביחד למדתי להעריך אותו ולכבד את מי שהוא .
- כשמקס ואני נכנסנו לבית והצלחנו למכור ציור בגודל גדול ( ובמחיר של 520 יורו ) ללקוחות שבכלל לא ראו את הציור , דרך האינטרנט
- להרגיש את הרגע שבו אני מבין שהאחריות עלי , אבל גם חופש ההחלטה על כמות לא מבוטלת של דברים בצוות
- לנהוג ולהקשיב לדיסק של Pearl jam , אם כי , נהגתי 4500 ק"מ בשלושה שבועות , אז אני לא יודע להגיד אם הנהיגה לא התישה אותי .
- לעמוד במשימה הראשונה שהצבתי לעצמי , שהיא להשאיר את הבית שלנו נקי ומסודר
חמש טעויות פטאליות בעבודה הזאת :
- לא באתי לעשות כסף , וכל אלה שניהלתי כן , זה יצא קונפליקטים קשים
- סירבתי להאמין שהם יכולים למכור כמו שצריך , וזה חילחל אליהם יפה
- חשבתי שאני יכול לבחור את אנשי הצוות שלי , וזה היה די כפוי טובה
- הייתי יהיר מאוד בהתנהלות שלי מולם . פשוט סירבתי להאמין איך אי אפשר למכור .
- דפקתי את האוטו בעמוד . טעות שעלתה לי 1900 שקל .
מה צופן העתיד?
התחייבתי לעבוד עד ה 27 בינואר , נתתי את המילה שלי ומחכה לי לפחות חודש עם צוות חדש , ובנתיים אשב עם הצוות בהמבורג , אהנה מהחיים הנוחים של להיות מוכר ואסתכל טוב על איך עופר עובד . הוא אמור להיות שועל רציני למדי ואני מקווה שאלמד ממנו איך להניע אנשים .
