חמש הכי – בתים הם לפעמים ניסוי בפסיכולוגיה נובמבר 16, 2009
Posted by noyrotbart in חמש הכי.1 comment so far
הקדמה :
בשלושת השבועות האחרונים הדרמתי עם הצוות לגרמניה . נוספו שני חברים חדשים (גלעד ואורי ) והתחלתי להחזיר קצת את הצבע ללחיים הכלכליות של הטיול הזה . אם מוסיפים לזה את העובדה שאחרי שנה של חשק קניתי ציוד טיפוס וישבתי בבתים של ~50 איש לשיחות מעניינות , יוצאת חוויה לא רעה בכלל
שיר להתחיל איתו
כל האלבום נעים מאוד.
תמונות השבוע
חמשת הלקוחות הכי מוזרים שהיו לי השבוע
- ההיפים הגרמניים – ביום משותף שהיה לי עם מקס , נכנסנו לבית של שני היפים אכולי סמים ומאושרים בתוך החרא של עצמם . לביצרוניים שבינינו אני מפנה את המכולת של שכטר , ולאלה שלא , תארו לכם הזנחה פושעת ברמות כמעט מצחיקות של הבית , הבריאות , וכולי . השניים התגלו כנשמות טובות עם ילדה נכה שעוברים את החיים בשעה שאלה עוברים עליהם .אני ומקס התאהבנו בכלבה החולנית והמשתעלת תכופות שלהם וביכולת שלהם לקבל אותנו כמטיילים שאנחנו . נפרדנו בחלופת מתנות ואני מאושר להגיד שהרוק הגרמני , כפי שהוא משתקף מלהקתו של הבחור , גרוע קצת יותר מהישראלי .
- הגרמניה הזקנה – שביקשה שאסלח לעם שלה על מה שהם עשו לנו , ואמרתי לה שרק לסבתא שלי יש את הזכות לעשות את זה . נתתי לה את הכתובת שלי והיא תשלח לה מכתב התנצלות . יצאתי משם בדמעות.
- שני רואי החשבון , בסופו של היום שהוזכר לעיל , ישבתי לקפה אצל זוג חמוד מאוד שבאוזניו התוודיתי על מחירי הציורים כפי שהם עולים לי , הרווח שאני מפיק מהם , ההיגיון הכלכלי וכולי . אני לא משקר על כלום , אבל הפעם זה היה עוד יותר כיף , לשבת אצלם בבית , לתת להם להחליט מה הם רוצים בלי לומר כמעט כלום ולבקש מהם לשים אלבום של קט סטיבנס , ויין טוב . העמלה שקיבלתי מהם הייתה הגדולה ביותר שאי פעם קיבלתי ,אגב
- השוטר ואישתו .אני מוכרח להודות שלא ברורה לא לנו ולא לשוטרים החוקיות של הנושא . אנחנו יודעים שזה איפשהו בתחום האפור , אבל הם לא מציקים לנו ואם הם רואים אותנו זאת לא בעיה מיוחדת . יום אחד נכנסתי לבית של שוטר חמוד מאוד שאהב Dark 80's כפי שהוא נשמע במערכת סאונד מקצועית (מעולם לא חשבתי שאני אוהב את דפש מאוד כפי שאני אוהב כרגע ), ושלושה ציורים . למרבה הצער , אישתו הייתה שוטרת מהזן החמוץ שלא מאפשר לאהבה של הבעל לפרוח . למרבה השמחה , בפגישה איתם הם הצליחו לחלץ שני ציורים שהם אהבו ושימחו להם את הבית .
- הבחורה שנשואה לישראלי , מדברת קצת גרמנית , ובנה היה בחור מגניב מאוד עם אופנוע ,לב של זהב , ושנה של טיולים באוסטרליה שהשאירה טעם לעוד .
רגע ספורטיבי איכותי
קיר טיפוס , ביום שני , עם שני CS נחמדים מאוד , ולגלות ששכחתי הרבה מאוד על הטכניקות , ושאני אוהב את זה מאוד.
חמישה נושאי שיחה מרתקים בעיניי כרגע
- מארק רות'קו
- גרמנית , ולמה אנחנו מסוגלים להשתמש באותם צלילים בשפות הכל כך שונות שלנו
- אומנות אבסטרקטית
- העתיד הכלכלי של מדינת ישראל
- היעדרו של המדע מהשיח הציבורי
-
וציורי שמן איכותיים
חמישה הדברים הכי גרועים שאפשר להגיד על העבודה הזאת
- לדבר ברצף כל היום זה מעייף מאוד
- כשאישה זקנה פותחת את החלון הצדדי מפחד , מדברת רק גרמנית וצועקת לך שהיא לא רוצה לקנות שום דבר , זה לא ממש נחמד
- ישראלים בחו"ל . אני מרגיש סוג של פוקס להיות עם חבורה נחמדה כמו שיש לנו , אבל גם ג'ניה יכול להזכיר לפעמים שכל תחושת הנרדפות והעליונות הזאת שיש לנו על לא ישראלים גורמת לנו להיות לא בני אדם
- די בקלות , יכול להיות יום שבו לא תמכור שום דבר , ואז עבדתי 4 שעות כדי להיות בחוב של 12 יורו כשכר דירה , אם מתעלמים מהעבודה הזאת כעניין יומי ומתחילים להתייחס אליה במובן השבועי זה כמובן קל יותר
-
מקס בפעולה
- אומנים לעתים מזהים את קיצורי הדרך שנדרשים בכדי לייצר ביצור כמעט המוני ציורי שמן ואז יש בזה משהו קצת מביך .
הארוחה הכי טובה שאכלתי השבוע
אנחנו מבשלים המון . המון ! וזה כיפי , ומעניין , ומלמד . אייל (הבחור הצעקני מאילת ) היה טבח מעולה ויצר רול חציל עם גבינה ופרושוטו . משהו מבריק .
מצב הבחורות בגרמניה
נחיתה פראית לעומת סקנדינביה , אני מוכרח להודות , אבל יוצא לי להכיר לא מעט בחורות מעניינות ובחורה אחת בשם הנה ,שקבעתי לבקר בשבדיה (גרמניה שלומדת בלונד )
חמישה הבדלים בולטים לעין בין גרמניה לסקנדינביה
א. זול פה , הרבה הרבה הרבה יותר . סופסוף אני יכול לאכול משהו!
ב. המנטליות הנעימה שבמרכזה עומדת האפשרות שמה שאתה חושב זה לא האמת נעלמה ופינתה את מקומה ללחיצות גרמנית שלא מבינה איך אתה לא מבין שהם צודקים.
ג. הם הרבה יותר חמימים , כשהם חמימים .
חמימות
ד.הבתים פחות יפים , ואנשים עושים פחות ספורט
ה. יש הרבה הרבה הרבה יותר אנשים בכל מקום . קלן היא לא עיר עצומה במונחים גרמניים ויש בה יותר תושבים מבאוסלו ובקופנהגן יחד . זה ניכר בצפיפות מסוימת.
חמש אבחנות על הבתים הגרמניים
- הם הרבה פחות מסודרים מהסקנדינבים , הן במבנה הרחובות והן בתוך הבתים , יש להם גם הרבה פחות אומנות
- למרזב מחוברת שרשרת לטיפטוף המים , זה יעיל , אבל יוצא שלכל בית מחוברת שרשרת ברזל , קונוטציה מוזרה
- פגשתי לא מעט זוגות שנשואים שנים ואין להם ילדים , זה לא חריג פה בכלל
- הזרים מרגישים פה רע מאוד , ומשמרים את הזהות האתנית שלהם מכל פז .
- זה אחד הדברים היותר מקובלים , לפצל בית שתי קומות לשני בתים קטנים יותר . קצת מזכיר תהליכים היסטוריים של חלוקת אדמות .
העתיד הנראה לעין
אחת משתי אפשרויות :
- זה ממשיך לעניין אותי , וכבר דיברתי על זה עם ראש הצוות ויש רצון ועניין מצד שנינו שאמשיך לתפקיד ראש צוות בעוד כמה זמן לחודשיים בערך
- אם ההצעה לא תהיה טובה מספיק , או שלא תהיה בכלל , אמשיך עם התוכנית , לצרפת , לסקי ולהמשך הטיול החל מדצמבר
ימי הדלתות אוקטובר 29, 2009
Posted by noyrotbart in חמש הכי.2 comments
לפני הכול
בעשרת הימים האחרונים סיימתי את חובותיי לגברת בחוות הכלבים באנונטקיו, והדרמתי לישראל הקטנה , ב Faxe ladepladts , שעה דרומית לקופנהגן, במה שהיה שליש המסלול שלי בטיול האופניים וסביבה מוכרת ואהובה במיוחד ( החוף המזרחי של דנמרק ) . אני נמצא כעת בתחילתו של השבוע השני למכירות ציורי השמן .
שיר לשמוע בזמן שקוראים
אוקיי , לא שיר גאוני . אבל השפה הדנית תמיד עושה לי משהו
חמש מסקנות ראשונות לגבי העבודה
- זאת הדרך הכי פשוטה שאני מכיר לעשות את מה שבעצם רציתי לעשות תמיד . לשבת עם זרים מוחלטים בבית שלהם לשעה , עם קפה , לשמוע על החיים שלהם ועל המדינה שבה הם חיים. לספוג השראה ולייצר אחת שכזאת .
- קל מאוד להשתמש בכלים לא ראויים בכדי למכור ציורים וכמה שיותר (כמו לספר סיפורי כזבים על מקור התמונה , או ל"דחוף" תמונה ללקוחות ) , ולי קל מאוד להבין איפה הקו שלי עובר בכדי לשמור על המוסריות שלי. ההדרכה שאנחנו עוברים וההסברה שקיבלתי לא מעודדים להשתמש בכלים שכאלה , ואף הולכים נגדם . אבל בפועל אני חושד שבפיתוי שעומד בפתח יש כח שקשה לעמוד בפניו בנסיבות הרגילות של הגעה לעבודה כזאת . לזכות ראש הצוות והחבר'ה פה יאמר שהם מכבדים את זה ואני מניח שכל עוד אשמור על מכירות סבירות , זה לא יהווה בעיה .
- אני מוצא דימיון רב בין עמידה בדלת ושאילת השאלות הראשונות לבין תפיסת "טרמפ לחץ" . למי שלא מכיר את המושג , שוו בנפשכם חרד"לניק מגיח ברמזור , דופק אפרקדן על חלון הרכב ושואל בעדינות אם אתם מגיעים ליוקנעם , בשני המקרים יש הצעה שיש בה מן הלא לגטימי מבחינה חברתית , והרבה כיף והזדמנויות שונות משני הצדדים , לעניין מצד נותן הטרמפ (או קונה התמונה ) .
- אם אני ממשיך את קו המחשבה הזה . המסקנה שהייתה לי בטרמפים בנורווגיה עוזרת להפליא גם כאן , בטיול הטרמפים השתדלתי שלא לשנוא את מי שלא עצר טרמפ, מהרגע שבו התייחסתי לצד של הנהג ולסיבות שלו שלא לעצור , החששות והפחדים בשילוב אי נוחות וכולי . פה זה אפילו ממש קל כי אני לא הייתי עונה למוכרים מדלת לדלת אז בחיי שקל לי מאוד כשאומרים לי "לא תודה " , או אפילו "אני מזמין משטרה , לך!" (קרה פעם אחת , ומיד אחר כך צחקנו אני ושני מארחיי לשעה קלה על כוס קפה בבית הסמוך על הזקנה הנוירוטית )
- אפשר לעשות כמות אדירה של כסף בעבודה הזאת , את העמלה אני קובע עצמאית בהתאם לשיקולים שאני עורך , והציורים בהחלט באיכות ראויה . מצד שני , זה עוד יקבע במהלך התקופה והעבודה ברמה העקרונית לא מתאימה לכל אחד לדעתי
חמישה ביטויים ש"רצים" בדירה
- "כססף, כססף!" , נאמר עם ס' נחשית , הפנייה לבעל החברה שחומד לצאן
- "מעמיד לי את הזין , אחי" ג'ניה מפליא בהליכות ונימוסים
- "הדס פישר היא מכונת כסף " , הפנייה נוספת לבעל החברה , שמעריץ (ככה"נ) מוכרים נחושים במיוחד
- "לפרק לו את הבית" ביטוי שקשה לי איתו אבל הוא משעשע , כשאתה מרגיש שתוכל למכור פה מספר עצום של ציורים .
- נוי סאן – הכינוי החדש שלי , לעיתים גם "נוי סאן הדני "
חמישה מהמוכרים שאיתי בבית
- אייל – אילתי עם הבעת פנים רפוייה שמכה את התחזיות המוקדמות ומתגלה כאדם עם לב של דובון אכפת לי והומור נמוך ומבעית באותה מידה שהוא גאוני בעיני .
- ג'ניה – חבר של אייל מהבית , מזכיר לי מאוד בחור בשם מתן שהיה מסתובב אצלנו בשכונה , ים של כישרון וחריפות שמסתתרים מאחורי אישיות שנבנתה בילדות קשה , כזאת שנחצבה עד שהייתה מוכרחה לההיפך לסלע מדרוני ומחודד שהצורך להבעה ולתשומת לב , יוצר מוכר בחסד , קוסם שמפליא גם את חדי העין , ובעל פה של מוכר באסטות שאישתו עזבה אותו לטובת ערבי מהמשולש .
- לולו ונוגה – זוג מעמק יזרעאל שמנסה להרגיש שלא מכר את עצמו בארבעת החודשים שבהן עבד פה , הם עוזבים היום וחבל לי כי השיחות איתם זרמו , מאידך מתברר שזה לפי שעה בסדר היות ואני מצרף אותם ל Couch surfing ואני מרגיש שטוב להם לא להיות פה יותר .
- מארק – אסטרו פיזיקאי לעתיד שנכון לעכשיו הוא מוכר בעל יכולות רטוריות לא חריפות במיוחד , מה שמונע את הפיכתו לכזה שמרוויח . בנוסף , מישהו נתן לו את הקול של אלוהים.
- מקס- גם מהעמק , מוכר כבר שנה וחצי ציורי שמן ונראה שכבה אורו ברמה הכלכלית . הוא מתקשה שלא לשנוא את העבודה וזה כואב לראות בחור כל כך נחמד מתמודד עם דברים שכאלה .
חמישה דברים כיפיים שבכל זאת הצלחתי לדחוס בימי ההאסקי
וגם הספקנו לארח COUCHSURFERS
- נסיעה על אופנוע שלג
- חטיבת עצים (סופסוף!)
- אהבה ללא תנאים לפרינסס , כלבת העל של החווה
- ההבנה שאני רוצה לעשות Ski bumming ( עבודה זניחה והרבה סקי )
- הזוהר הצפוני
חמישה דברים מעניינים לגבי קירונה (העיר הצפונית בשבדיה שבה התארחתי ליומיים )
- רוב התושבים עובדים במכרה העצום שלהם , שמצידו מספק למדינה בערך מיליארד דולר בשנה
- הסאמי שהביא אותי בטרמפ לשם סיפר שהם שוקלים להזיז את כל העיר כמה קילומטרים לכיוון מזרח , מפני שהם רוצים להמשיך לחצוב את הנחושת בזווית לתוך הקרקע של העיר
- מעט הסטודנטים שנמצאים שם( אין אוניברסיטה כמובן ) לומדים חינוך לתיור חוץ ומכפילים בערך את מספר הצעירים מגיל 20-25 בעיר . המארח שלי יואקים לקח אותי למסיבה בערב היחיד שבו הייתי שם שהזכירה במשהו כמה סצינות מ Fucking amal
- אתר הסקי שלהם נפתח ביום שבו הגעתי , אך למרבה הצער ולחוסר המודעות לא טרחתי להביא את הסנובורד לטיול שגילה את פלאות האתר
- תופעת בימבה (היכולת לראות המון פריטים של משהו שיש לך , כמו לחפש חיפושית בכבישים ) הראתה שיש שמונה מכלאות האסקים באיזור .
עתיד נראה לעין
העבודה הזאת קלה בעיניי וכיפית וריווחית אבל הבעיות הלוגיסטיות (ובעיקר תנאי המחייה שנגזרים בשעה שחיים עם ישראלים אחרים בני 23 , על אי הסדר האינהרנטי שלהם ) ובעיקר התאווה לשלג גוזרים את התוכנית הבאה . יצרתי קשר עם אתר סקי בצרפת שאליו כנראה אלך להתנדב החל מתחילת דצמבר , אבל לבנתיים אני נהנה מאוד לדבר עם אנשים , להרוויח כסף נדרש ולהתענג קצת על היכולת החדשה שלי לקבל סיטואציות חברתיות בקלילות . אה , כן , והיום אני בקלן!
זהו , אני יכול למות עכשיו
